(פורסם לראשונה ב 2012)

שיטות לקביעת קריטריונים נוספים ע”פ מרוץ פרו -טור. האם ניתן בכלל להאמין למחקרים שנערכו בשנות הסימום ?

רציתם לרכב בפלטון המקצועני ולא ידעתם את מי לשאול ?

התבלבלתם עם כל נושא הואטים לקילו ?

איך זה שהוא לא משתמש בואטים ורוכב כ”כ מהר ?

יש דרכים הרבה יותר פשוטות וברורות לדעת היכן אתם נמצאים….גם בלי ואטים

 

הזכרנו בחלק הראשון דוגמאות לקריטריונים לרכיבה ברמה המקצוענית (גרשוני – 25 עד 26 דק ל 20 ק”מ).מדדים נוספים ושונים הם ואט לקילו. אחת הטבלאות המפורסמות שפורסמו בשנים האחרונות מתבססות בעיקרן על הספר “Training And Racing with PowerMeter” (Hunter Allen & Andrew Coggan), 2006) בטבלה – טווחי הספק חלקי משקל גוף (W/Killo) וסנכרון לרמת רוכבים (בנים או בנות ורמות הרכיבה בהתאם לאיגוד הרכיבה האמריקאי בטווחים הנמוכים ועד הרמות הגבוהות בעולם).

“Training And Racing with PowerMeter” (Hunter Allen & Andrew Coggan), 2006

הקריטריון של גרשוני מצוין (ברור, פשוט וקל לביצוע) ומסתמך בעיקר על יכולת מהירות במישור.

”הטסטים הכי טובים הם אלו שנעשים מחוץ למעבדה, בשטח, טסטים בשטח שנבנו ע”י

פיזיולוגים מוסמכים אשר מבינים את ענף הספורט הספציפי המדובר והדרישות שלו’‘ (פאולו סלדנהה 2010)

קריטריונים אחרים (פשוטים פחות משל גרשוני) ניתן להסביר בסרטון הבא:

מוזמנים לקצר את הצפייה, לקחת סטופר וללחוץ עליו בדקה 4:00 בסרטון ולבדוק באיזה מהירות הרוכבים דוהרים את העלייה

 

בסרטון מוצג מרוץ מסבב הProTour  שנערך במונטריאול קנדה ב2012 – Gran Prix Cycliste De Montreal המרוץ – קרמיס של 12.1 ק”מX17 הקפות = 205.7 ק”מ. עם 229 מטר טיפוס להקפה (3893 מטר מצטבר). העלייה העיקרית במסלול – Camillian Houde, 1.8 ק”מ בשיפוע ממוצע של 8%

ב 2010, רוכב חובב בעל הספק של 4 ואט לקילו, הצליח לסיים את הקמיליין הוד (ללא דרפט) ב 6 דקות. (בישראל, 4 ואט לקילו זה בערך הרבע-שליש האמצעי-עליון במקצה המסטרס-פרו ** לא דיברנו כלל על יעילות/סימטריה/Limitation ועוד).

במרוץ (2012) בהקפה האחרונה, מלאה בהתקפות (לאחר 200 ק”מ מרוץ ומרוץ ארוך יומיים קודם בקיובק) טיפסו הרוכבים את העלייה בקצב של 4 דקות ! (ב2010, במהלך שידור יורוספורט מדדתי גם 3:30 בהקפות האחרונות). נראה שמקצוען נקי צריך לסיים את העלייה הזאת ללא דראפט בארבע וחצי דקות לפחות.

קצב של 4 דקות (נוסחת ה Vam של פרארי)–  2115 מטר בשעה. (ל 2 ק”מ בשיפוע 8%)

קצב של 3.5 דקות (נוסחת ה Vam של פרארי)– 2417 מטר בשעה (ל 2 ק”מ בשיפוע 8%)

ניתן להשוות ככה סרטוני מרוצים נוספים ולבדוק זמני טיפוס של רוכבים – זה נורא פשוט.

וזה דומה מאוד לאימוני מהירות של גרשוני – 1…2…3 ק”מ בשיא המהירות. גם כאן, 1….1.5…2 ק”מ בשיא המהירות,

רק בעלייה – לדעת להיות ולהישאר בקצב המרוץ.

האימון הוא אנ-אירובי לחלוטין (במרחקים הארוכים יותר נכנס לאזור ה Vo2Max). נכון,

הרוכבים בין כל עלייה רכבו עוד כמעט 200 ק”מ, רק שהנקודה הקריטית ביותר במרוץ, היתה אותם 2 ק”מ האלה.

“אולי ראיתם שבמרוץ בו רכבתי בשבת, יש בו גבעה כואבת של ק’לומטר אחד כל סיבוב לקו הסיום, היה ממוצע 42, השתתפו U17 ונשים וכמה סנילים. מי שרוצה להיות רוכב שיתרגל... באמצע הגבעה כהרגלי הקיא הגיע לאף, אבל אני מזנק על קיבה ריקה, ופתאום ירד הלחץ, אז הסתכלתי ימין ושמאל וכולם גם נראו מסכנים, אז איזה כיף, גם נשארתי בחיים, גם החזקתי, הכי כיף גם הם סובלים,  הכי מסכנים היו U23 וכמה עלית שתפסנו בסבוב עם עוד איזה 70 אחרים“ (יהודה גרשוני מספר על מרוצי מסטרס מעורבים בעלית בהם הוא משתתף בשוויץ – 2013)

לסיום מספר נקודות למחשבה : מחקרים אודות אימוני סבולת – להם נתנו יותר מדי קרדיט

כפי שמתברר אודות כמויות הסימום האדירות של הפלטון המקצועני, החל מתחילת שנות ה 90 וההבדל בין “סמי הסבולת” (EPO ועירויי דם מתוחכמים יותר או פחות)

לבין הסמים הפשוטים והירודים יותר (ראה מטה לינק למאמר מספר 3) .

כיום, כמעט ברור כשמש כי כמעט כל “מחקר רציני” אודות אימוני סבולת על רוכבי אופניים מקצוענים היה שקרי,

כי פשוט מאוד, זה הסתמך ברובו על פיזיולוגיה של רוכבים בלתי אנושיים = מסוממים.

A Good physiologist probably Do not need to do an urine or blood Test,

to know whether the athlete is cheating or not,

He needs only to analyze the annual training plan and racing and most of all

– TESTS/RACING Results. Nothing more

The human body is simple, Drugs testing designated probably For Lawyers ….

(Elad Faltin)

 

“The sad paradox is if you want to be exceptional – it means you won’t get noticed because being exceptional is taking the right road

and that road is littered with failure. LA did not have the courage to be exceptional by being human – he bough into the myth that he

and everyone created around him and drugs were required to maintain that myth. The world is a mess”. (Paulo Saldanha)

                                  Or…                                                 

הסוד לעתיד להתקדמות ברמות הגבוהות מבחינת סבולת :

שיטות לשיפור ההתאוששות ללא לקיחת סמים והעלאת רמת ההמוטקריט בדם בשיטות חוקיות.

שימו לב > אימוני גובה ואימונים היפוקסים יכולים להיות מסוכנים למי שמבחינה פיזיולוגית (גנטית) לא יכול לבצע אימונים אלה. בקיצור, לפעמים זה יכול להזיק יותר מאשר להועיל.

(או במילים בוטות, אולי לא כל אחד נולד לנצח TDF ללא סמים (:

אגודות ספורט ופיתוח ספורטאים צעירים בישראל :

. בניגוד למה שחשבו והניחו בעבר, כפי שכבר הוסבר ונטחן במאמרים הקודמים, נראה כי ב 20 שנים האחרונות ניתנה חשיבות יתר לאימוני הסבולת. מילא שזה קורה בקרב ספורטאי מסטרס שעתידם אחריהם, זה קורה לצערי בקרב ספורטאי נוער צעירים, או אפילו נערים (שרוצים כ”כ לנצח…)

הנזק כפול  : מיעוט מרוצים, או ניתן לשמוע “לא צריך להעמיס יותר מדי מרוצים זה יזיק לו מבחינה מנטאלית” ומצד שני מעמיסים אימוני סבולת ארוכים שלא מקדמים לשום מקום ללא בסיס אנאירובי של כוח ומהירות (לא לדבר כלל על קוארדינציה וטכניקה בסיסית).

אגודות ספורט צריכות לנסות להגדיל את מספר המרוצים ומעבר לכך, או על חשבון זאת וביחד עם זאת – לקצר ולפשט את המרוצים (לדוגמה – 10 מרוצי קרמיס של 1 שעה יועילו הרבה יותר מ 2 מרוצי P2P). ומעבר לזה, זינוק המוני של עלית ומסטרס ביחד, כפי שמקובל בכל העולם (בניגוד ל…מרוצי גביע עולם או TDF)

דגשים על כוח מתפרץ (ניצחון ופרסים לספרינטים ואגרסיביות)

בריצה – מרוצים של 1000 ועד 5000 מטר (גם לבוגרים)

קביעת קריטריונים –  והרבה מעבר לזה – תגמול על התמדה וניצחון בליגה של מרוצים. הצנעת אירועים. דבר שיגרום ל1. הגברת העומס והעלאת הרמה המנטאלית של הספורטאים (עומס מרוצים) והעלאת הרמה האנאירובית ובסופו של דבר – הכושר הגופני.

מוזמנים לקרוא את שאר המאמרים בנושא זה

מאמר ראשון – השקר הגדול של תורת האימון

מאמר שני – השקר הגדול של תורת האימון

מאמר שלישי – השקר הגדול של תורת האימון

  במידה ועדיין לא עשיתם לנו לייק בפייסבוק, זה הזמן לעשות ולהשאר מעודכנים – כאן  (או בפינה, כאן למטה)

Racing is a State of mind

Not level of fitness