דצמבר 2014 – בבוקר אחד מאימוני שבת, בין נחשון ללטרון כמעט מחזה קבוע. הקבוצה רוכבת בקצב רגוע בשני טורים, אולי בינוני+ לא יותר. רוכב בודד וצעיר על אופניים כחולות (שלא מהקבוצה) נעקף, ומיד האחרון נעמד על אופניו (שכנראה ולא מתאימות כלל בגודל, או לא מותאמות נכון). גופו זועף וכועס.
בכל כוחו בצורה בלתי יעילה, זז ימינה ושמאלה בזיגזג מרגיז ומסוכן, מוציא אנרגיה מיותרת כדי לעקוף לקראת סוף העלייה ומיד במהרה נעקף חזרה (אריה בן ה 62 בדופק 130 בדרפט…), ככה ממשיך המחזה נמשך חמש דקות נוספות, עד שנגמר ונעלם מאחור, לא לפני ששאלתי אותו מרכב הליווי :
“רוצה ללמוד לרכב ?”
וזה: “אני מתאמן לישראמן 2015”
“לא שאלתי למה אתה מתאמן, שאלתי אם אתה רוצה ללמוד !?”
“אני מתאמן לישראמן 2015….” הוא חוזר שוב כמו תקליט שבור ונחנק.
“טוב, אז אם אתה רוצה גם ללמוד, אתה בהחלט מוזמן להצטרף” זרקתי לו ולחצתי גז לפנים.
התשובה של הנ”ל בדופק גבוה כנראה והורידה לא מעט “פילטרים”. הבחור כנראה ולא רוצה ללמוד. הוא רוצה לנצח וכמה שיותר מהר. הוא כנראה יודע, או לפחות נראה שיודע לא מעט *.
(* הערה > כמובן שהקשר בין המציאות לדמיון – מקרי בהחלט – תיבלתי ושיניתי מסיפורים שונים בהם נתקלתי )
סוף עונת המלפפונים
כמו בכל סוף שנה לקראת העונה המתחלפת, פונים אליי רוכבים צעירים לתוכנית אימונים אישית. “שלא תעיז לאמן יותר רוכבי עלית !” שומע בראשי תמיד את קולו של אנדרי – “זה הרי סתם כאב ראש…והרי הם כמעט תמיד לא שווים את המאמץ…”
“המטרה שלי כזאת וכזאת….ואני רוצה בעונת 2015 להתמקד ב…..ולקראת מרוצי….”
“אוקי…” אני מקשיב לצד השני, “…המחירים לתוכנית אימון נעות בין 650 ל 850 ₪ לחודש, תלוי ברמת הרזולוציה שלה” אני מחזיר חזרה. ושוב שאלות (לגיטימיות לגמרי – בהחלט) להן אני מחזיר תשובה (מקווה כי מספיק ברורה), בה ניסיתי להסביר כי הנ”ל יקבל חזרה בהתאם, הרבה יותר, במידה ויראה רצינות בתום חצי שנת אימונים, לא ביקשתי אפילו תוצאות, ביקשתי בסך הכול רצינות. (תוצאות זה שלב מתקדם הרבה יותר).
מהעבר השני שמעתי התלבטות ולא הייתי בטוח הפעם בעניין הזה (לא מכיר את הברנש), בגלל ההתלבטות, הצעתי להנ”ל – תבוא להערכת כושר גופני (Evaluation Test) – מספר טסטים מאוד מורכבים שנותנים תמונה מהימנה לרמת כושר גופני ורמת כושר רכיבה ספציפית לענף.
“הטסט עולה 650 ₪ והוא לוקח בין שעתיים וחצי לשלוש שעות, בסיומו אתה מקבל דו”ח מפורט על תוצאותיו והמלצות לאימונים עתידיים, במסגרת PowerTraining או שלא”. הסברתי להנ”ל כי אני מוכן לבוא לקראתו וכי במידה ויחליט להתחייב לתוכנית אימונים של חצי שנה, הוא לא יצטרך לשלם על הטסט כלל וכלל. הצד השני הסכים ואמר שיקבע יום להגיע (השיחה ארכה בין 30 ל 40 דקות) לא דבר שאני נוהג לעשות עם ספורטאים אחרים. לאחר מספר ימים אני מקבל מייל :
“אפשר לקבוע איתך ביום שלישי הקרוב, כדי לשבת ולדבר ?”
לדבר על מה ? על מזג האוויר ? “שלא תעיז לאמן יותר רוכבי עלית !” אני שומע בראשי את קולו של אנדרי – “זה הרי סתם כאב ראש.. והרי הם כמעט תמיד לא שווים את המאמץ…” (אני מעדיף להישאר אופטימי, למרות שאנדרי תמיד מצליח להחזיר אותי לקרקע המציאות – “תתמקד בספורטאי מסטרס, הם בדר”כ אם לא תמיד, הרבה יותר רציניים”).
אנדרי אגב, מחזיק באחד משיאי הVERTICAL JUMP – חמישים וארבעה ס”מ (אם הוא היה חבר נבחרת ישראל 2014 הוא היה מתמקם במקום השלישי המכובד, למרות שיש שניים שאינם חברי נבחרת ישראל שחלפו על פניו לכיוון ה 60 ס”מ).
בחירות לישראל – מרץ 2015
כולם רוצים לנצח. לקראת הבחירות מנופפים לעברינו בסיסמאות של ניצחון, לא משנה מי, מה. מדברים כאילו אנחנו הוא הדבר הבא. חזון מכאן ועד הירח. שמאל ימין, מה זה משנה ? אני אנווט, אני אוביל (עד סוף שנות ה 80 זה היה עדיין אנחנו היום זה בעיקר אני – אני – אני דור ה IPHONE)
רק מה קורה ביום שאחרי ? אז מגיעה העבודה הקשה במידה ונבחרים, מה קורה אז בנוגע להבטחות ? לחזון ? לרצינות ? לתוצאות ? תוצאות זה קשה. מסובך.
מדינה בהבטחה ? או מדינה בהזיה ? של אנשי שיווק לקראת בחירות 2015
למאמרים נוספים שאולי ותאהבו גם :
לרצות יותר מדי לנצח , זה לא תמיד דבר טוב
פציעות, שליטה ביצרים, אופטימיות ופרופורציה – ערובה להצלחה בכל ענף ספורט
לסוגים השונים של שירותי מרכז POWERWATTS – כאן
elad.bike@gmail.com 0523-541563