יולי 2017 – מאת אלעד פלטין
הכתבה או מאמר שמוגש כאן, נכתב יותר ל HARD CORE שבתחום, או יותר מביני עניין (סליחה מראש) במידה ולמישהו לא ברור משהו – הוא מוזמן לשלוח לי מייל elad.bike@gmail.com ואני מבטיח לעדכן ולהסביר את המאמר. הסיבה השנייה שהמאמר מוגן בססמה , היא שאני לא רוצה שכל העולם ואחותו יקראו אותו (סיבה מוצדקת ?) ןחשוב יותר – חלק מהדברים הכתובים כאן, קשורים יותר לתחושות בטן (מאוד מבוססות) אבל עדיין תחושות בטן, שאני מאוד רוצה שתבחנו, ולא תיהיו עדר של כבשים שצורך יורו ספורט בתמימות, סתם כך, שתלמדו כמה דברים מעבר לכך.
ןמי שלא רוצה לקרוא – זה בסדר גמור – לא צריך.
אז כמה דברים על הכור בכרכור, או חגיגת ה TDF שבאה ומסתיימת לה עכשיו. מה ראינו כאן ?
טים סקיי שהתחילה בסערת ניצחון עם גרנט תומאס ו 4 ראשונים ב TOP8 (שלב 1 TT דיסילדורף) היתה הרגשה, אויישש, עוד טור משעמם הולך להיות לנו – תעירו אותי ביומיים האחרונים בבקשה, או אם המקום השני יקטין את הפער מפרומי בפחות משתי דקות….. ונחכה לטור של פולין שבועיים אח”כ. גם ככה הוא הרבה יותר אגרסיבי – מומלץ אגב.
קטע יותר מעניין – דרמה > גליצ’ גלאצ’המכות של סאגן וקוונדיש בשלב ששכחתי את מספרו, והרחקתו של פטר סאגן החזיקה קצת את הטור מעניין בקטעים המישוריים (היה על מה לדבר ולראות סרטוני יוטיוב מצחיקים של רוכבי אופניים שנופלים מאופניים ומיד מאשימים את סגאן) . כנראה ואחת ההחלטות האומללות ביותר של צוות השיפוט בטור הנ”ל.
וסגאן, צריך ללמוד שהוא סאגן, עם כל הכבוד לו שהוא אלוף העולם פעמיים ברצף, הוא עדיין לא אלוף צרפת…. (כנראה, ואולי האמת הצינית לא רחוקה מכך).
כל כך הופתעתי מההתלהבות של פרשנים מניצחונותיו של מרסל קיטל (עד שגם זה התרסק וחולצתו הירוקה התחלפה בצבעי DNF), אבל מה בדיוק החוכמה לנצח ספרינט ששניים מהכי חזקים כבר לא במרוץ ? והאמת מרק קוונדיש לא באמת היה חזק, חוץ משרירי הפה שלו – בספרינט ההתרסקות המדובר, לא שמעתי רבים שהזכירו את הדברים שהוא אפילו לא החזיק שני מובילים של קבוצתו כ 200-300 מטר לפני הספרינט, נראה כאילו הוא חיפש צרות וסאגן היה אחלה פרטנר בשביל זה….טיפש סאגן, הגיע הזמן שייקח איזה קורס באינטיליגנציה, מעולם לא מאוחר מדי.
זה לא מספיק להיות אלוף עולם פעמיים….כנראה….בטוח.
ואז בירידה מסוכנת, מתרסק לנו ריצ’י פורט (BMC – אקס SKY RIDER וחברו הטוב של פרום) “התקווה האולימפית” שלנו לאיזושהוא עניין בטור. חבל, וכאב לי לראות את זה שוב ושוב, פורט יצא בזול בכל מקרה, למרות שלא ידוע לי באמת מה הנזק באגן. גם הוא, כמו הרבה מספרי 2 במירוץ, רצו יותר מדי לנצח (ראו ערך ברדה).
רפואה שלמה לפורט.
בהמשך – טים סקיי איבדה רוכב נוסף שלה (או באותו היום כבר אינני זוכר) – גרנט תומאס – שניצח את השלב הראשון TT בדיסלדורף (זה היה השלב היחיד שסקיי ניצחה בו). האם בגלל היעדרו של תומאס סקיי היתה חלשה ? ממש לא.
היא נשארה הקבוצה הדומיננטית והחזקה ביותר בטור. רק מי לא הגיע מוכן ? נכון – כריסטופר פרום, הגיע בחצי קלאצ’ לטור הזה, משהו שכנראה לגמרי היה גם מספיק לנצח.
אז מה השתנה ?
ביחס לשנים עברו – קבוצת סקיי הגיעה למרוץ, אבל כריס קראש פרום, אולי הפעם נשאר יותר על האופניים וגם זה בקושי, אבל מוכן הוא לא לגמרי הגיע, למה ?
והנה כמה סיבות :
ראשית, הכול התחיל עקום בשביל פרום השנה, עם תוצאות פושרות למדיי בתחילת העונה, ובהמשך, זכוכית המגדלת גדלה עוד ועוד לאחר ההצגה הפושרת למדיי בדופינה ליברה.
כריס פרום הגיע שמן מעט השנה לטור, מכל מני סיבות שאינני יודע מהן בדיוק, אולי כהכנה אחרת או מחושבת לשבוע השני והשלישי, שם ירד המשקל והכושר יעלה (מה שפלוס מינוס קרה, אבל אפשר בנושא הזה רק לנחש ולא יותר, ואם לומר את האמת הכושר יותר התייצב ושרד מאשר עלה) ואולי זה בכלל – בגלל העבודה הנהדרת של בני קבוצתו ולא יותר.
ואולי זה בכלל בגלל שמיקרוסקופ התקשורת מרחרח יותר סביב קבוצת סקיי בעידן “החדש” של “ניקיון האורוות מסמים”. (פרשת וויגנס, ועוד רוכב צעיר ששכחתי את שמו שנתפס מקבוצת סקיי ומנהל קבוצת סקיי ורופא הקבוצה, פרשה רודפת פרשה) ופרומי עשה העונה ניקיון יסודי של סדר פסח בארון והמקסימום שהוא עושה זה אולי צריכה של “ויטאמינצי’ק ולא יותר. (-:
דברים נוספים שנצטרך לקחת לתשומת ליבינו – כריס פרום הוא אבא טרי. ובסופו של יום הוא בסך הכול כריס פרום ולא כריס ארמסטרונג…..המזו-אנטיפאט וחולה הניצחון.
ההסתגלות שלו לחיי משפחה כאבא גבה ממנו כנראה לא מעט, או שהוא עדיין לא התרגל לכל הנושא הזה.
ומהי האמת לגביי פרום ? היא כנראה שוכבת היכנשהו באמצע, בין כל הסיבות שהוזכרו מעלה. אותן מצאתי וחלק אולי לא.
אין ספק שבמידה והטור הנ”ל היה בעל אופי טופוגרפי שפחות מתאים לפרום (רוכב סבולת העליות הטוב בעולם כיום) – למשל > קירות חדים באמצע העליות, בדיוק כמו הסיומת של השלב בו הפסיד פרום שניות יקרות לארו (והחולצה הצהובה). הדברים כנראה והיו אחרת בפריס.
חוסר הדומיננטיות של פרום הורגשה במספר דברים ברורים :
- הוא לא ניצח שום שלב.
- פערי הזמנים, בניגוד לשנים קודמות – קטנים בטירוף.
2.5 הוא הפסיד זמן יקר בקטעים קריטיים
- מייקל לנדה בכמה מהשלבים נראה וכאילו הוא כ”כ משועמם מלפנים עד שהוא עוד שנייה ונרדם על הכידון, בעוד מאחוריו יושבים 5 מתמודדי GC שבקושי מחזיקים את הגלגל שלו, כולל פרום (וזה במידה ואל תשכחו שגרנד תומס וריצ’י פורט ווליוורדה כבר לא בתמונה !)
כמעט ולרגע שכחתי את וולורדה שנתן תחילת עונה מטורפת ( 3 נצחונות של טורים ו 3 ניצחונות של מונומנטים) כנראה והרוכב החזק ביותר שהיה רשום לטור השנה. חזק מדי ?
בהחלט. לוולורדה כמו לחלק נוסף בפלטון – עבר מפליל של לקיחת סמים בעבר בפרשת פוארטו (2006) כיום – בגיל 37 – 2 שניות לפני פרישה, תחושת בטן שלי, ההתרסקות של וולורדה היה הדבר הכי טוב שקרה לו, מכיוון שהוא טס בעונת 2017 על 200 קמ”ש ואף “ראדאר” לא עשה רושם שעומד לתפוס אותו (במידה וה 200 קמ”ש לא היו על ויטמנצ’יק תמים). – נקודה למחשבה.
אלברטו קונטדור – נו באמת, הבנו את הקטע (שייצור קשר עם וולורדה בנוגע לקמבק מסודר….) – קונדטור זה כמו לתת ביקורת רעה לתוכנית “זהו-זה” בזמן גסיסתה – לא יפה לבעוט בזקנה ששוכבת על הכביש.
Warren Barguil, – ההוא עם התרגיל. כדי להשאיר את הכבוד האבוד של העם הצרפתי, הגיע לנו ברגיל עם התרגיל (גנבתי את זה מאחד הרוכבים אצלנו….) ברגיל עשה תרגיל… הפסיד זמן בכוונה בסטייגים הראשונים כדי שלא יסגרו אותו כשהוא מטפס בדירוג של מלך ההרים וסקאי לא סוגרת אותו. הוא פשוט השתתף בתחרות שונה. זו גם דרך לגיטימית, בהחלט. עם שתי ניצחונות ועוד 2 נוסף.
נשארנו עם עוד שניים – רוברטו אוראן ורומן ברדה.
נתחיל מהצרפתי….נתן הופעה של מטפס אדיר (ועוד כל מני סופרלטיבים שאני יכול להכניס כאן עכשיו….אבל יש כאלה שעושים את זה יותר טוב ממני, אז אוותר). הוא רק שכח דבר אחד חשוב…הוא שכח שיש איזה קטע של נגד שעון גם (או אפילו 2 כאלה). בראשון בגרמניה הפסיד 50 שניות ובשני הוא הפסיד למעלה מ 2 דקות ! (בשלב מסויים בשלב השני אולי התרסקות היה דבר יותר טוב ….?) ברדה בשלב ה TT בשבת, נראה שהוא מתחרה
בתחרות – “איך לעשות את הTT הגרוע של השנה” – אין ספק, הוא לקח בזה מקום ראשון
והעם הצרפתי שוב יאהב אותו מכיוון שהוא יתרגל כמו בכל שנה להפסיד….
במידה ויש למישהו קשר לברדה, שמישהו אולי יגיד לו – חביבי, נגד שעון, קדימה לעבוד על זה לשנה הבאה.
רוברטו אוראן גוטאן…..
ב 2015 ראיתי את רוברטו אוראן ב LIVE מנצח את הגרנפריקס בקויבק, במעין מיני בריחת סולו, כמה מאות מטרים לסיום. הוא אפילו לא נראה מתאמץ וזה היה נראה לי מחשיד (ואתם יכולים בצדק לומר – “נו אז נראה לך שהוא לא התאמץ, אז מה זה אומר? ואתם לגמרי צודקים) ואולי זה בגלל הקנס שקיבלתי בקוייבק על חנייה באזור אסור…זה היה בהחלט מעצבן.
אבל לא. מעבר לכך. רוברטו אוראן הוא רוכב שבמהלך השנתיים האחרונות לא הראה שום כלום של הישגים משמעותיים בסדר גודל של מנצח GC. ופתאום הפלה ופלא מהיכן הוא בדיוק מופיע ? והוא בכלל אקס SKY – אז מה ? הח’ברה בסקיי כל כך דבילים שהעזיבו אותו (2013) ברמה בינונית ופתאום הנ”ל פורח למקום שני ב GC. נכון ואולי פספסתי לציין את המקום ה 2 בג’ירו (2013-4), באומגה פארמה שנה לאחר ששוחרר מסקיי…מוזר.
מה קרה בשנתיים האחרונות ? אולי הוא לא “התאמן” בקולומביה
מסריח כמו גרביים של מחנה נוער בקיץ של יולי.
כאשר מסתכלים בקורות חיים של הנ”ל, ה GC הגבוה ביותר שלו – הוא מקום 2 בוולטה של קטלונייה בשנת 2008 !!! המקום הראשון, Gustavo Cesar
16 שניות לפני אוראן, נתפס בעבירות של סמים. ובטור הנ”ל (קטלוניה 2008) יש עוד הרבה הרבה מאוד שנתפסו, כולל הדוד הנחמד ג’ורג’ הינקאפי – רק במקום ה 20. אז מאיפה הוא מביא את התוצאה הזאת ? אוראן ? זו היתה תגובת הקבוצה להופעתו >
He only raced 31 days before the Tour, preferring to train in Colombia and ride the four-day Route du Sud but the team trusted him to arrive in Dusseldorf on form and ready to target the overall classification.
נו באמת ?! – חוסר היציבות וחוסר התוצאות בשנתיים האחרונות, וכרוכב לא צעיר שרכב בפלטונים של סמים בעברו (2008 ואחורה), פתאום התוצאה הזאת משום מקום – לא ברורה לי. כן, כנראה בהרים בקולומביה נושבת רוח מעט אחרת (-:
בכלל, כמות הקולמביאנים המזנקת ל TDF בכל שנה עולה מאוד, או לפחות מתייצבת בכמות הגדולה של מזנקים בצורה מעוררת חשד. תעשו חיפוש של DOPING וקולומביה בנוגע לאופניים ותמצאו דברים מפתיעים (ואגב באופן אישי, זו המדינה שעשית בה את הטיול הכי יפה בחיים שלי לפני 20 שנה…וכן, סמים שנתקלתי בהם היו חלק מהעניין, לא נגעתי בהם בדיוק, כמו שהם בכלל לא קשורים לנושא הזה כאן, זה כבר סיפור אחר לגמרי.
אז זהו, עד שנה הבא טור דפרנס שמח, או יותר נכון ג’ירו 2018 שמח, לנו בירושלים, עם או בלי מגנומטרים.
ולא – בבקשה אל תעשו COPY PASTE תשמרו כאן את העותק הזה לעצמכם, מקווה מאוד שהשארתי אתכם עדיין תמימים ואוהבי אופניים.
חשוב לרשום – מה שנכתב מעלה, גם אם במישרין או בעקיפין נראה כאילו אני מאשים מישהו בלקיחת סמים או עבירות כולשהם, זהו פרי דמיוני הקודח בלבד, או עקב אי שפיות זמנית בהחלט. הכול נאמר בבדיחות הדעת ורגע של שטות.
(-;
אלעד פלטין – יולי 2017.