צורת חשיבה של קבוצת כדורגל מנצחת (או כל קבוצה אחרת בספורט ולא רק ספורט) > (כתב – ביל בסוויק) מאמר זה ברובו ככולו מתורגם ומתבסס על  > One Goal: The Mindset of Winning Soccer Teams .

לדעת להתאמן, Coachability – או להיות בר-אימון – המפתח לפריצת דרך בשיפור יכולת וביצועים עבור שחקנים בודדים וקבוצות. הדרישה הבסיסית היחידה היא הנכונות והרצון להקשיב ולהשתמש באותם נתונים חיצוניים של צוות האימון (האובייקטיבי).

מידת הפתיחות הזאת ללמידה נקבעת ע”פ ארבע רמות של יכולת אימון:

  1. בלתי ניתן לאימון (Not coachable) – כבר יודע הכל, לא פתוח, מקשיב רק לקול שלו.
  2. ניתן לאימון באופן סלקטיבי – עושה מה שמבקשים,  אבל רק כאשר הוא או היא מרגישה טוב עם זה, בדר”כ זה נעשה בדרך שלו/שלה. 
  3. מאומנ/ת באי רצון/חלקי (או בכל כורחו) – עושה כל מה שמתבקש  אבל מפקפק בכך כל הזמן, אף פעם לא מחוייב לדבר לחלוטין.  
  4. בר אימון לחלוטין (Completely coachable)- עושה כל מה שמבקשים ממנו , מכניע את קולו הפנימי, נותן אמון מוחלט ומעצים את המאמן.

תוצאת תמונה עבור ההבדל בין כאן לשם אלעד פלטין

Hi Harry How do you keep your hair looking so stiffi ? Practice Grover It’s just practice my friend

למאמר המלא – ההבדל בין כאן ושם (רחוב סומסום עושה פסיכולוגיה)

שחקנים וקבוצות שדוחים אימון, או קשים לאימון, בעלי נטייה להאמין במיתוסים מסוימים:

  • אימון הוא למתחילים.
  • אנחנו כבר יודעים הכל – אנחנו רק צריכים ליישם את זה. 
  • שחקנים מנוסים מאמנים את עצמם.

בהמשך המאמר :

האם “סופרסטארים” ניתנים לאימון, או ברי אימון – מי אלה ? 

איזה תכונות אופי נדרשות ממאמנים מובילים ?

מהן התכונות הבעייתיות של ספורטאים שמסרבים להיות מאומנים – UnCoachable ?

היכן אתם עצמכם עומדים כשחקנים ? כספורטאים ? כמאמנים ? בקבוצות ? מה ההבדל בין מה שאתה חושב למה שהמאמן שלך חושב ? (עליך ?)

לכל השאלות אנסה לתת תשובה בההמשך המאמר בלינק הבא > להמשך קריאה > כאן

לרישום לאימוני POWERWATTS – 2 אימוני ניסיון – כדי להבין במה מדובר ומה שונה – מילוי פרטים כאן.