תוצאת תמונה עבור ‪the end of average todd rose quote‬‏

כיצד אנחנו קובעים הצלחה של אדם ? ע”פ מה שמספר לנו על עצמו ? על פי מה שאנשים אחרים מספרים עליו ? (מי אלה ?חבריו ? אנשי שיווק ? לקוחותיו המרוצים ? לקוחותיו הפחות מרוצים ? האם אלה יריביו למקצוע?). כיצד מושפעים מאדם (או מאמן ?) ממה שמספר לנו, או מסביר לנו ? או…? ממה שגורם לנו לנסות להבין ולשנות ? (האם אנחנו באמת מקשיבים ומנסים באמת לשנות ? האם זה מצליח ?)

לקריאת המאמר הראשון – הקשו כאן

גביעים וצלחות הוקרה עם אבק מונטריאול 2010

כדי להרוג זמן פנוי הצעתי לפאולו שאסדר לו את הגביעים והתעודות, אלה כולם נזרקו בארגז קרטון מאובק. (1989 – 8:51 – הזמן הקנדי המהיר ביותר בזמנו לאיש הברזל בהוואי (הזמן הישראלי המהיר ביותר של גלעד רותם עד היום – 09:09 משנת 2009) ופאולו נדמה לי שגם היה  ROCKY השנה שם. בנוסף היה שם את גביע רוקי השנה ל RAAM (חציית יבשת USA ברכיבת אופניים, פאולו צחק  כי הסיבה שלא רכב מהר יותר כי ישן יותר במהלך הרכיבה מאשר בהפסקות הרכיבה עצמן) ועוד תעודות , כאלה ואחרות, גביעים ומדליות. הגדלתי ראש ומצאתי חנות שתמסגר חלק והכנתי הכול בצורה מסודרת (בכל זאת לא מכובד מכדי שיעלה אבק). כשחזרתי למונטריאול ב 2015, רק חלק מהדברים שרדו על הקיר, חלק גדול שוב הוחבא בארגז צדדי או הושם בצד. הכול ביחס הפוך לאן ש POWERWATTS התפתחה מאז שעזבתי ב2010. אז כנראה ששיווק זה לא הכול ? או שסתם POWERWATTS צריכה לעבוד יותר על השיווק (כנראה שהכול נכון).

תוצאת תמונה עבור ‪the end of average todd rose‬‏

בפינת מעבדת POWERTRAINIG (יחי ההבדל הקטן), לאחר שהוקמה (2010-2011), “הומלץ” בחום גם לי, לגהץ את תעודות האימון המקומטות, למסגרן בצורה יפה ולתלותן – “זה עושה רושם טוב” – זכרתי היטב את צמד המילים – “עושה רושם” – בעבר ייחסתי לצמד המילים זלזול. היום אני מכבד אותן יותר (שיווק), אך שם את הדברים בפרספקטיבה בריאה (בייחוד כאשרני פוגש אנשי שיווק). מספר שנים קודם קיימתי השתלמות ספורט בישראל. קולגה שאל – “מה ?אתה מתכנן לאמן את נבחרת ישראל ?” – “לא -מ הסילבוס עניין אותי” והקורס באמת היה מעניין. כששאלתי בחור גדול ממדים לשמו והרקע בספורט (כדורגל – ליגת העל) זה נעלב. הצטערתי בשבילו כי לא זיהיתי לאחר שהעלה 20 קילו במשקל. בהמשך לא נכח בשיעורים אך דאג שקולגה ירשום לו “נוכחות” בהיעדרותו.

החלק הקשה ביותר בללמוד משהו חדש, זה לא לקבל רעיונות חדשים,

אלא לשחרר רעיונות ותורות ישנות בהם דגלנו עד היום – טוד רוס.

average-xlarge_trans_NvBQzQNjv4BqzhC_wx102xa17MHAde_wYVVdfMcRqDjtuAM3L2VSpvs

תואר ראשון , שני ושלישי, תואר אבירות ותעודות והסמכות, כאלה או אחרות. כל אלה לא שוות הרבה במידה ואתם לא ממלאים אותם במשהו. לנפנף בתעודות, או להיות מוסמך בכדי לתלותן על הקיר – אין לכך משמעות. מה עושים עם המקצוע – זה חשוב. ובהקשר דומה – כיצד מתמודדים עם בעיות באותו המקצוע וכיצד מנסים לפתור אותן (גם במסגרת שלא למדו אודותיה בקורס).

כמו אינטליגנציה שונה (ואישית) (יש המגדירים עד 8 סוגים שונים של אינטיליגנציה) כך גם אינדיווידואליות, רק שלה פנים רבות הרבה יותר, בהתאם לענף או הנושא בו עוסקים. ספורטאים שונים ברמות שוות המגיעים יחד לקו הסיום, או נמצאים ברמה זהה של כושר גופני, יממשו פוטנציאל באמצעים שונים וצורות שונות (יש החזק יותר במהירות, יש אחר שטוב יותר בכוח, קואורדינציה וכיו”ב).

    לפרטים ורישום


    עקרונות אינדיוידואליות בתחום תורת האימון בתחום האופניים (בציורים נכתב בטעות עקרון הספציפיות)

    עקרן הספציפיות

    איזה תחומים יכולים להיות קריטים מבחינת אינדיוידואליות האימון ? 

    בשורה התחתונה, עקרון האינדיוידואליות מצוי בכל ענף ותחום, ללא כל קשר לספורט. הממד האישי חשוב מעין כמוהו בבניית תוכנית אימונים אישית. מצחיק לשמוע ספורטאים אומרים : אבל הדיאטנית הזאת אמרה ש….  היא אמרה זאת למי ? למשה ? לחיה ? למי היא התכוונה בדבריה ? לכלל האוכלוסייה ? אולי כן, אז אפשר ורצוי לתקן – למרבית האוכלוסייה. מומלץ לא להיות יתר על המידה צדקנים בנושא משני צדי המתרס. ייתכן מאוד שבעבור 10 ספורטאים מתחילים, ברמה דומה, שיטות אימון זהות יקדמו אותן יפה לפנים, אך במידה וכל אחד מהם ירצה להתקדם יותר טוב ובצורה בריאה וטובה יותר מהאחרים, מומלץ שימצא את ה LIMITATION  שלו ובהתאם למסגרת ולמגבלות האישיות שלו, יבנה מסגרת אימון מסודרת שתתאים לו באופן אישי.

     שירטוט פשוט יותר וברור של השרטוט מעלה

     

    עיקרון האינדיבידואליות

    אינדיוידואליות, זה כל הסיפור לכל ספורטאי  יש את ה LIMITATION האישיות שלו, אשר צריך לעבוד עליה כדי לשפר את הביצוע, הספציפי הזה. ספורטאי X יכול לפרוץ קדימה

    בגיל 18 וספורטאי Y בגיל 22. שניהם יגיעו לרמות הגבוהות בעולם, אבל בגלל העיקרון האישי,הם יעשו זאת בשנים אחרות. הרבה מעבר לכך, הדברים גם יכולים להיות קשורים

    למזל, מקריות. או ייתכן והקשר להתקדמות כזאת או אחרת היא בכלל המעטפת האימונית ? המעטפת החברתית של הספורטאי ?


      לפרטים ורישום


      האם תנאי להצלחה הוא סיום אוניברסיטה ?

      תוצאות החיפוש אצל דוד גוגל נותן תוצאות מאוד מעניינות : סטיב ג’ובס (אפל) , רומן אברמוביץ, פול אלאן (מייקרוסופט), ביל גייטס (מייקרוסופט), מייקל דל (DELL), לארי אריסון (אוראקל), וכמובן מרק צוקרברג (פייסבוק). כל מי שהוזכר ברשימה, יצא ברשימת החיפוש (ולא רק הם) ככאלה שמעולם לא סיימו אוניברסיטה או קולג’. מעניין. מצד שני גם לא כדאי באמת לזלזל ולהיאחז באמיתות משונות מהצד השני. (הצלחה ? כדי להצליח להיבחר לכנסת אין צורך בשום תעודת לימוד כזאת או אחרת, אלא רק להיות בן 21 ולא לשבת בכלא מעל 3 חודשים…וגם לסעיף זה כמה סייגים).

      500x298-boredom-illo-todd-detwiler

      כאשר באים לבקש מהמאמן שלכם לכתוב תוכנית אימון אישית. מותאמת למגבלות האישיות שלכם והכישרון, כמה התוכנית היא באמת באמת אישית ? כמה היא נוגעת באמת ומתייחסת, לנקודות החלשות שלכם וכמה לנקודות החזקות ? (או שהיא בעצם COPY PASTE של מישהו אחר ? עם כל מיני סוגים של שינויים כאלה או אחרים ? (זה די מקובל, בבית חרושת של אימונים).



      קטע פרסומי

      במרכז POWERWATTS אנחנו נוגעים בשתי צורות בעיקרון האישי, או האינידיוידואליות. הראשונה – אימוני POWERWATT עצמם. נכון, כולם עושים אימון זהה, אז מה בדיוק אישי ? המשוב מהמאמן ומהתוכנה, ישנם כל מיני תרגילים וכל אחד מבצע אותם אחרת. התוכנה נותנת משוב וציונים בזמן האימון ולאחריו. הספורטאי נבחן ביחס לעצמו וביחס להצלחותיו מול שאר הספורטאים באימון. נכון, כדי לעלות רמה ולעבוד רק ואך ורק על הנקודות החלשות של הספורטאי, אנחנו צריכים לקיים אימון POWERWATTS אישי, בו נבחר אימונים ספציפיים שיקדמו בצורה הטובה ביותר את הספורטאי (בדר”כ יהיו אלה האימונים הקשים ביותר). לקריאה נוספת בנושא כאן

      אבחון FMS – זו הדרך השנייה להערכת ספורטאי מבחינה תנועתית ומציאת נקודות תורפה מבחינת גמישות, כוח וסוגים שונים של יציבות ותנועתיות. בצורת האבחון הזאת נמצא את החלקים הפחות טובים של הספורטאי (LIMITATION) ונבנה לו בנק אימונים אישי (מעבר לאימוני כוח באופן כללי וספציפי). לקריאה נוספת בנושא כאן



      לקריאת המאמר הראשון – הקשו כאן

      לאוסף מאמרי הפסיכולוגיה שלנו – כאן