מטרות קטנות וצעדים קטנים, מסגרת בריאה ויציבה יותר ממטרות גדולות מדי שרק כאילו מקדמות אותנו
מה קורה אחרי התחרות ?
אנחנו קופצים לפגרה של שבוע…שהופכת לשבועיים…חודש…חודשיים..חצי שנה וכל מה שהשגנו עד התחרות כבר ירד מזמן לטימיון.
איש ברזל טבריה 2022 —
ברכות לסילבן אדמס על המקום הראשון ב TEAM RELAY בחצי איש ברזל טבריה. 39 קמ”ש על 90 ק”מ
עמית לוי – מקום 3 קטגוריה (55-59) IRONMAN מלא + ראשון מבין הישראלים בגילו.
אז מה זה מטרות קטנות ולמה הן חשובות הרב יותר ?
תחשבו אולי על תוכנית אימונים עם צעדים קטנים. יעדי מטרה קטנים. צעד אחר צעד. קבעו מטרות יותר באימונים ופחות לתחרויות אתגר גדולות שיוציאו ממכם יותר מדי אנרגיות. שמרו על מסגרת קבועה באימונים. המסגרת הקבועה חשובה יותר מהצלחת המטרה או שלא. ורק אז. בשמירה על מסגרת מתאימה ובריאה. רק ככה לאורך זמן גם תלמדו לשמור לאורך זמן על אורך חיים בריא. ורק אז תדעו שבאמת עשיתם שינוי.
ההבנה כי ספורט הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. הספורט כדרך חיים. (לא כסוג של בריחה). ספורט עושים (כמטפורה) 365 יום בשנה ולא 180 יום או 250…
משקל קבוע ובריא לאורך זמן. הוא סימן טוב לשמירה על מסגרת. בעיקר בקרב ספורטאי סבולת. (שינויים קלים יתקבלו בהבנה).
דוגמא לא בריאה. בחירה בספורט אתגר גדול. או אתגר גדול מדי שכנראה ובסיומו נצטרך לקחת הפסקה גדולה מדי ונאבד את הכושר. (כמו דיאטה)
מה זה בדיוק POWERWATTS ולמה יעזור לי ?
בשבת האחרונה בסיום הרכיבה, פנה אליי אחד השכנים בקול עבה של מח”ט גולני –“גם חבר שלי מהיחידה היה רוכב 100 קילומטר שלוש פעמים בשבוע” …
“אפשר גם לרכוב 10 ק”מ השאלה אם זה בקצב של אלוף עולם או בקצב של סבא ?” – עניתי מעט מחוספס (אחרי רכיבות שבת קשות הפילטרים נעלמים לי – סליחה). מי יכול לרכב 100 ק”מ ? כמעט כל אדם ממוצע, ללא בעיות רפואיות וללא חוסר משקל – זה בערך עניין של חודש- חודשיים אימונים אם לא הרבה פחות. אבל מה עם לרכב 45 קמ”ש על פני 10 ק”מ ? זה כבר לוקח שנים – הרבה שנים (ורובם אינם מצליחים…)
מטרות גדולות – דרך – מסגרת – מטרות קטנות – דוגמאות בלבד – בטוח שיש עוד
אוקטובר 2019
אלעד פלטין
אנחנו בתקופה של אחרי החגים. שימו לב והיזהרו שבימים הקרובים יעלו פוסטים סמויים או גלויים כפרסומת אודות סוגי דיאטות.
כאלה ואחרות. “5 הדיאטות הכי טובות” …..”דיאטה חדשה שמשנה לאנשים את החיים..” ועוד כל מיני כותרות סמי-חרטא מפוצצות שיכולות להתמודד יפה מאוד מול ססמאות בחירות 2019 המבוססת על פחד. (פחד הוא אלמנט מכירה מצוין).
כן. אין ספק אנחנו בתקופה של אחרי החגים.
זו אחלה תקופה בה מי שהעלה משקל מרגיש ממש, ממש , ממש חרא. (והחברה בה אנו חיים בדרכ משתדלת לתת לנו גם להרגיש עוד יותר חרא).
כל דיאטה שעובדת היא דיאטה טובה (כמעט). דיאטה טובה יותר היא דיאטה שגורמת למתאמן להכיל מסגרת חיים תזונתית חדשה, אך יחד עם זאת שלא יתאמלל בגללה, וחשוב לא פחות – שלא יאמלל בגללה אחרים.
דיאטה טובה יותר היא דיאטה שתחזיק משקל רצוי לאורך זמן של יותר משנתיים והלאה (לטעמי) (שינוי של 1 קילו 2. או 3 ואפילו מעט עוד זה עדיין בגדר הסביר). כל עוד שומרים על שליטה ואיזון. ויודעים לחזור למשקל הבריא ורצוי (כל אחד בהתאם לאורח חייו).
ובמידה והדיאטה מבוססת על מזון בריא – אפילו עוד יותר טוב. דיינו.
מוטיבציה ומסגרת.
לפעמים קובעים מטרה גבוהה מדי בשביל לגייס מוטיבציה להתחיל להתאמן. המטרה כ”כ גדולה, קשה וחשובה (תחרות איש ברזל לדוגמה) עד שמוציאה אותנו מאיזון משאר הדברים בחיים.
שוברים מסגרות של הספורט ואחרות כמובן, כדי לעמוד במטרה (שייתכן ואינה מתאימה). מגיע יום התחרות ומסתיים האתגר הגדול. ואז לאן הולכת המוטיבציה ? נעלמה ? זהו ? נמחקה ?
מה קורה אחרי התחרות ?
אנחנו קופצים לפגרה של שבוע…שהופכת לשבועיים…חודש…חודשיים..חצי שנה וכל מה שהשגנו עד התחרות כבר ירד מזמן לטימיון.
תחשבו אולי על תוכנית אימונים עם צעדים קטנים. יעדי מטרה קטנים. צעד אחר צעד. קבעו מטרות יותר באימונים ופחות לתחרויות אתגר גדולות שיוציאו ממכם יותר מדי אנרגיות. שמרו על מסגרת קבועה באימונים. המסגרת הקבועה חשובה יותר מהצלחת המטרה או שלא. ורק אז. בשמירה על מסגרת מתאימה ובריאה. רק ככה לאורך זמן גם תלמדו לשמור לאורך זמן על אורך חיים בריא. ורק אז תדעו שבאמת עשיתם שינוי.
ההבנה כי ספורט הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. הספורט כדרך חיים. (לא כסוג של בריחה). ספורט עושים (כמטפורה) 365 יום בשנה ולא 180 יום או 250…
משקל קבוע ובריא לאורך זמן. הוא סימן טוב לשמירה על מסגרת. בעיקר בקרב ספורטאי סבולת. (שינויים קלים יתקבלו בהבנה).
דוגמא לא בריאה. בחירה בספורט אתגר גדול. או אתגר גדול מדי שכנראה ובסיומו נצטרך לקחת הפסקה גדולה מדי ונאבד את הכושר. (כמו דיאטה)
מה זה בדיוק POWERWATTS ולמה יעזור לי ?
בשבת האחרונה בסיום הרכיבה, פנה אליי אחד השכנים בקול עבה של מח”ט גולני –“גם חבר שלי מהיחידה היה רוכב 100 קילומטר שלוש פעמים בשבוע” …
“אפשר גם לרכוב 10 ק”מ השאלה אם זה בקצב של אלוף עולם או בקצב של סבא ?” – עניתי מעט מחוספס (אחרי רכיבות שבת קשות הפילטרים נעלמים לי – סליחה). מי יכול לרכב 100 ק”מ ? כמעט כל אדם ממוצע, ללא בעיות רפואיות וללא חוסר משקל – זה בערך עניין של חודש- חודשיים אימונים אם לא הרבה פחות. אבל מה עם לרכב 45 קמ”ש על פני 10 ק”מ ? זה כבר לוקח שנים – הרבה שנים (ורובם אינם מצליחים…)
בסרטון המצורף דוגמה מצוינת למטרה גדולה מדי שהזאב (Wile E. Coyote ) הציב לעצמו בתפיסת roadrunner ולאחר שהצליח באה הצלילה העמוקה מטה….ומיד אחריי > מכירת מנטרות דתיות של גרוש וחצי. (ראו את הסרטון עד הסוף – בבקשה – אל תגזימו ואל תאמללו אחרים).