פסח 2013 – מאת אלעד פלטין – עדכון פברואר 2017
אינני אוהב להתעסק יותר מדי בהיבטים המנטאלים של ספורטאי והקשר לרמת הביצוע או איכות האימון ? מהסיבות הבאות :
1. אני לא מוסמך כפסיכולוג ספורט. 2.רמת הספורטאי ? האם היא אכן מצדיקה טיפול פסיכולוגי מקצועי ? 3. ויותר חשוב, האם הספורטאי רוצה ? או לא רוצה לטפל בבעיה ?
מה שכן ניתן לעשות הוא לייעץ לספורטאים שינסו להשתמש בכלים מנחים פשוטים (באימון) ולהשליך אותם ובעזרתם לנסות לשפר את החוסן המנטאלי. העקרונות : 1. שליטה (וחוסר שליטה) 2. איזון וסימטריה. 3. עקביות. 4. חיוביות (FUN).
אינני מעוניין לפרש כל סעיף מעלה, כל סעיף מוסבר היטב באוסף הכתבות באתר (מוזמנים לחפש בתיבת החיפוש או לשאול בסיום המאמר)
באופניים : אינטרוול של 5 דקות בהספק 300 ואט (X 5 פעמים), או ריצה של קילומטר (X 5 פעמים) במהירות קצב של 4 דקות (כמות ההתאוששות פחות חשובה כעת). קורה שספורטאים אינם מצליחים לשלוט בקצב הדרוש ונשברים במהלך 85-95% מהזמן שנקבע לאינטרוול, מבצעים שחרור ומבצעים שוב. הבעיה שכך לא מבצעים את האימון, כאשר קורה הרבה פעמים בהמשך האינטרוולים, ימשיכו לדעוך ויבצעו 75% …70% מהאינטרוול. ובשפה עממית @#$%^& את כל האימון.
לרישום בלינק מפורט יותר – לחצו כאן
מה התגובות בדר”כ :
“אבל, אנחנו לא מקצוענים !” (אז מה, אז זה אומר שאתם לא רוצים להשתפר ?) או…. “אבל בהתחלה הרגשתי טוב אז לחצתי יותר” (למה ? מישהו רדף אחריך ?) או….“אבל הוא היה לפני אז הייתי חייב להשיג אותו” או…ועוד ועוד ועוד. כל התירוצים באים להסביר את הדבר הבא, הספורטאים מבצעים את האימון מאי היכולת לשמור על קצב הנכון של התרגיל שנובע מחוסר שליטה.
מהיכן מגיעה הטעות ? או אי היכולת (הטכנית) לשלוט בקצב ? בגללו לא מצליחים לסיים אינטרוול בעצימות הנכונה, או נשברים קודם ? (במידה ומצופה מהספורטאי לסיים את התרגיל כהלכה) ?
שלושה גורמים (בדר”כ)
1) טכנית וקואורדינציה בהעברת הילוכים לא נכונה (אופניים) – גורמות לנו להוציא אנרגיה מיותרת, להתעייף ולהפסיק את האינטרוול קודם (‘כאילו’ למעשה רמת הכושר שלנו נמוכה יותר). בריצה – צעדים/כתפיים – או כל מה שקשור לטכניקה לא נכונה אשר הופכת את הריצה ללא יעילה ופחות חסכונית.
2) אי היכולת לשלוט בקצב הנכון של האינטרוול, בגלל המשתנים מסביב (עליות/ירידות/רוח וכו’)
3) חוסר ריכוז – נובע בדר”כ (אך לא תמיד) מדברים שלא קשורים לאימון: א. לחצים מנטאלים (כלליים וספציפיים). ב. תזונה לא נכונה (פחות, אך עדיין רלוונטי בעיקר כשהרמה גבוהה). ג. התאוששות לא נאותה – מחסור בשעות שינה (רלוונטי מאוד לספורטאי מסטרס) וגרוע מכך – עומס אימונים גבוה מדי (העמסות של למעלה מ 8 שבועות ואף יותר, ללא ימי מנוחה). כל הסעיפים מעלה ניתנים לשיפור וייעול ע”י אימון חוזר ונשנה מלבד סעיף 3-א – מנטאלי. תחום אמורפי ולא ברור ובשל כך לפעמים עדיף לא להתעסק איתו – למי שלא הוסמך ובטח למי שלא רוצה שיתעסקו איתו.
לרישום בלינק מפורט יותר – לחצו כאן
למעלה – קצת אמונה מעולם לא תזיק (מאמר בהקשר זה – מאמן וספורטאי – גבול האחריות)
אבל מה שכן ניתן לעשות הוא למתן או “לעדן” את חוסר היכולת הטכנית, הריכוז, הלחץ (הלגיטימי לגמרי) של הספורטאי, בעזרת כלי אימון או עקרונות אחרים כמו :
שליטה/כאוס/למידה של קצב נכון, שיפור הטכניקה איזון וסימטריה…. בצורה דומה למה שעושים פסיכולוגים בתחום הספורט (או שלא בתחום הספורט).
לחצים מנטאלים כלליים – לחצים יומיומיים, כמו משפחה, חברה-אישה, ילדים, עבודה וכו’ לחצים מנטאלים ספציפיים-אישיים – כל מיני זכרונות כבדים ומשמעותיים בחיינו שהשפיעו עלינו, לטובה או לרעה. אשר יכולים להיות קריטים במאמצי קצה.
דיברנו על אינטרוול של 5 דקות, 300 ואט (ראו מעלה) אשר מבצעים מספר גדול של פעמים. מעבר לחשיבות השליטה בקצב האינטרוול ושמירה על העצימות הנכונה “חשוב לדעת מתי להפסיק”. כאשר הביצוע שלנו יורד משמעותית מהפעם האחרונה. מחשבות של “אני חזק בראש” או “אני יבצע את האינטרוול בכל מחיר” יפות אולי למ”כ טירונים טיפש.
חשוב לדעת – כאשר אנחנו לא מצליחים לבצע את האינטרוול הקשה כמו בפעמים האחרונות, אנחנו כבר לא מבצעים את אותו האימון, מכל הבחינות (פיזית ומנטאלית). מבחינה פיזית, מערכות האנרגיה אחרות (אימון אחר).
מבחינה מנטאלית (גרוע יותר) אנחנו מסיימים וחווים תחושת כישלון באי ביצוע האינטרוול…שוב ושוב, ושוב. תחושת ה”אני לא מספיק טוב” יכולה להשתרש בתוכינו.
לרישום בלינק מפורט יותר – לחצו כאן
אז מה הפתרון ?
1. ראשית, לדעת מתי לעצור ולא להמשיך עוד (מתחושת חוזק ואחריות ולא מתוך פחד/כישלון). 2. לבצע את האימון טוב יותר בפעם הבאה, לשפר ולייעל את כל שאר העקרונות שציינו קודם (1 עד 3 מלבד המנטאלי) כדי לעשות אימון זהה טוב יותר. ההבדל בין ספורטאים טובים, לספורטאים מעולים היא ביכולת האיזון והשליטה בעצימויות גבוהות מאוד. ללא כל קשר לרמת כושר גופני ! (Racing is A State Of Mind). ספורטאי מעולה יודע לתת מעצמו 200% בכל רגע נתון, עד שהוא קורס בבאת אחת ומפסיק, עד לחידושי האנרגיה במלואם, כדי שיוכל לתת שוב בין 110 ל 200%, לא פחות.
הספורטאי יכול לעשות זאת רק לאחר שלמד לשלוט בקצב המשחק שלו ולהכיר את רמת היכולת שלו ועד היכן הוא יכול לקחת אותו לקצה.
אז מה אתם אומרים, רוצים לנסות ? הרשמו בלינק לאימון ניסיון
אז מה אתם אומרים, רוצים לנסות ? הרשמו בלינק לאימון ניסיון
“להתנפץ על שובר הגלים – על זה לא מקבלים שום מדליה”. (אביחי גרינברג – אלוף ישראל עלית 2009)”
למאמרים נוספים בנושא שליטה ואיזון – כאן
לשירותי האימון השונים של מרכז PowerTraining – כאן (0523-541563 או elad.bike@gmail.com)
לרישום בלינק מפורט יותר – לחצו כאן