לאחרונה סיימתי לקרוא את ספרו האוטוביוגרפי של כריס (“קראש”) פרום – – The Climb.
ספר ארוך ולפעמים מיגע, אך עדיין טוב ומעניין שלטעמי מתאים לרוכבי HARD CORE או ספורטאים, “מביני דבר”. הספר מספר את סיפורו של מנצח הטור דה פרנס זה שלוש פעמים בשנים האחרונות.
ניתן לחלק הספר לשניים – חלקו הראשון – התפתחותו של פרום כילד ונער צעיר בקנייה ולאחר מכן כרוכב נוער ובהמשך U23 בקנייה וההתמודדות וניסיונותיו להתחרות בחו”ל. התבגרותו כנער וכספורטאי צעיר ללא תשתיות כלל תרתי משמע, אך עם המון כשרון (גם להתרסק) וכוח רצון אדיר להצליח.
למטה – פרום עם מאמנו הקנייתי – דיוד סימבה
פרום גדל בילדותו עם הרבה חיות בר סביבו, ללא דמות אב ואמא מאוד דומיננטית. בין חיות המחמד היו גם זוג נחשי פיתון ענקיים (רעבים ומסוכנים) .ואח גדול שדאג להתעלל בפרום הקטן, בצורה משעשעת ורשעית שרק “אח גדול” יודע באמת לעשות, אל דאגה גם פרום ברגישותו המצטיירת ידע להיות אכזר כלפי אחרים גם..
לרישום לאימוני POWERWATTS – כאן
התנהלות מעט משעשעת ואפילו הזוייה של איגוד האופניים הקנייתי שהתעקש לשלוח את פרום לרכב ברגע האחרון במרוץ אופני הרים ללא שום ידע קודם בתחום. מעבר לכך התנו את השתתפותו של פרום במרוץ הכביש היוקרתי בתנאי שירכב גם במרוץ אופני ההרים. למרות הקשיים הגדולים שהציב האיגוד הקנייתי בפניו לאורך כל הדרך ולא רק נגדו אלא כנגד קבוצתו (ספארי סימבה) ומאמנו דיויד קינג’ה. פרום מספר בגוף ראשון אודות השתתפות בטור של מצרים היכנשהו ב 2006 (הכרתי את הטור הנ”ל מ2001 2003 עוד היה בחצי האי סיני ובעקבות איומי אל קעידה הועבר לתוך מצרים, נדמה לי שהיום כבר לא מתקיים כלל). בטור המדובר הדירקטור ספורטיפ של הנבחרת הקניתית נעלם למסע תיירותי של פירמידות ושכח לתמוך ברוכבי הקבוצה שהתייבשו לגמרי בחום המצרי (מוכר לי גם קצת…1998…) אחד הרוכבים בקבוצתו של פרום נמצא כמעט במקרה בלילה של אותו סטייג’ באמצע המדבר, לאחר שהתייבש קבור בין חיים למוות בחול המדבר המצרי, על ידי רכב ליווי פולני – האחרון חזר במקרה 200 ק”מ לאחור למלון של יום קודם עקב בעיה לוגיסטית ומצא במקרה את אותו רוכב.
פרום הצליח להערים על המשוכות הפוליטיות של איגוד האופניים הקנייתי והגיע לאליפות העולם בנגד שעון (משהו כמו זייף או המציא אישור שיאפשר לו להתחרות מטעם קנייה), במרוץ התרסק (כריס קראש) כמה שניות מהזינוק ישירות אל תוך אחד המרשלים. בזמנו הוא כבר החל לקבל עזרה יותר רצינית מנבחרת דרום אפריקה. חשוב לציין שיכולותיו הראשונות של פרום היו טיפוס ויכולות נגד שעון באותה המידה.
Chris Froome crashes in to a race official after 50 metres of the 2006 World Time Trail Championship
לטעמי החלק הראשון של הספר מעניין הרבה יותר מהשני, בו מסופר על פרום כרוכב מקצוען. ב 2007 הצטרף לקבוצת מינולטה ולאחר מכן עבר לקבוצת Barloworld ובהמשך לקבוצת סקיי כפועל (2011) הישגו המרשים הראשון – מקום שני בווללטה דה אספנייה (2011). לאחר בן קבוצתו ברדלי וויגנס – בו תמך פרום.
לרישום לאימוני POWERWATTS – כאן
מאותו יום כנראה והתחיל המתח בין
השניים, גם אל תוך טור דה פרנס 2012 שם ניצח וויגנס. המתח בין השניים מוזכר לא מעט, בעיקר לאחר שפרום המשיך ל 2013 כרוכב מוביל של סקיי.
פרום נתפס כבחור רגיש, אפילו מופנם. אובססיבי בכל הנוגע לאימונים ולרצון לחפש את גבול היכולת האנושית. לטענתו גם זו הסיבה שהתאים כל כך לקבוצת סקיי. עדיין הוא מעין סוג של אנטי גיבור. איש שקט של עבודה קשה ומחוות קטנות.
זהו, בהחלט ספר ששווה לקרוא. בעיקר לרוכבים צעירים שאני שומע הרבה , חדשות לבקרים. “לא עוזרים לי וקשה לי, ואין כסף” ועוד כהנה וכהנה. בספר של פרום לא שומעים כאלה טענות. כמעט ברור למה.
עוד כתבות כאן על כריס פרום – פרום על סמים או שלא ?
לאימוני POWERWATTS ושאר שירותי האימון שלנו – כאן
למדי הספק של סטייג’ – כאן
לרישום לשני אימוני נסיון – כאן
משהו מתאים לאיגוד הקנייתי (וכנראה לא רק הוא) – ההבדל בין שכונה לפשטות
