‘תוכל להמליץ לי על ספר פשוט וממצא שמסביר על טסטים ?” שאלתי את פאולו והוא ענה תשובה אופיינית וממצא לו (פשוטה וכ”כ נכונה) : ”הטסטים הכי טובים הם אלו שנעשים מחוץ למעבדה, בשטח, טסטים בשטח שנבנו ע”י פיזיולוגים מוסמכים אשר מבינים את ענף הספורט הספציפי המדובר והדרישות שלו”.
מה אנחנו צריכים בשביל זה ?
ראשית, לא לחשוש. הרבה ספורטאים (גם ברמות הגבוהות ביותר) חוששים עד ממש לא אוהבים את הדבר הזה שנקרא “טסט”. למה ? המון סיבות. כנראה שהעיקרית היא ההתמודדות עם האמת בפרצוף. בטסט ראוי וטוב שנעשה כמו שצריך אי אפשר לעגל פינות, בדומה מאוד לתחרות נגד שעון. זה אתה מול עצמך, מול תוצאות קודמות שלך, וגרוע מכך – מול תוצאות של אחרים, וחמור לפעמים אפילו יותר, אל מול החלומות שלך או אל מול המטרות שלך. רצוי מאוד שיהיה קשר בין תוצאות של טסט למטרותיך כספורטאי.
האם בדיקה ארגומטרית במעבדה היא טסט ? לא בדיוק.
ספורטאים רבים מבצעים פעם אחת בשנה בדיקת מעבדה במרפאת ספורט למציאת סף חומצת החלב שלהם, לשם מה בדיוק ?
האם נחוצה לנו בדיקת סף חומצת חלב פעם בשנה בלבד ? . (בדיקת סח”ח עם דקירה) ללא יכולת השוואה והתקדמות לבדיקות זהות ונוספות במהלך כל העונה ? מה אותה בדיקה עוזרת לנו ?
זה נורא סקסי (טוב, לא סקסי כמו הבחורה בתמונה) שאנחנו עושים בדיקות “כמו של מקצוענים” השאלה האם אנחנו מבינים מה התועלת שלהם לנו ? הכרתי גם ספורטאים ברמה גבוהה מאוד אשר הגיעו אליי עם בדיקות סופר מתוחכמות ומעניינות, אבל כאשר שאלתי אותם – מה היתה מטרת הבדיקה? הם בדרך כלל לא ידעו לענות לי.
תודה רבה על הלייק, PowerTraining היא שיטת אימון מתקדמת המתאימה לרמת חובבים ועד מקצוענים. מבטיחים לכם חווית אימון שלא הכרתם. אם את או אתה אלופי ישראלי, או אם רק התחלתם. לחצו על כפתור הצור קשר ובואו לאימון ניסיון.
השאלות המתבקשות, כמו בכל תוכנית אימון בסיסית (אם אתה חובבן או אם אתה מקצוען):
1. מה המטרה בעשיית המבחן הנ”ל ?
2. מה הנתונים שאתה יכול להפיק מהבדיקה ?
3. מה המאמן יוכל להפיק מנתוני הבדיקה,בשיפור תוכנית האימונים ?
4. האם חל שיפור מהבדיקה האחרונה ? (מה שיפרת ומה לא?)
5. מה תעשה עם הנתונים האלה בעתיד ?
6. מעבר לזה ? האם אני יכול עם תוצאות כאלה לקבל חוזה מקצועני בקבוצת דרג 3 ?
כל השאלות לגיטימיות, לחלקן צריכה להינתן תשובה ברורה וחלקה, לחלקן יש תשובה חלקית. ראוי לזכור, וראוי לזכור טוב (שוב פעם ושוב פעם). בעזרת בדיקות מעבדה, או אפילו טסטים בשטח לא מנצחים תחרויות, אלא רק את דף התוצאות שלך. יחד עם זאת טסטים בספורט, הוא אחד מהכלים החשובים ביותר להערכת כושר גופני של ספורטאי. ככל שספורטאי מתאמן ברמה גבוהה יותר, כך משמעותם של הטסטים רלוונטית יותר וחשיבותם ותדירותם עולה, בהתאם לתקופה בעונה.
האם במקום בדיקת סף חומצת חלב פעם אחת בשנה, לא עדיפות לנו מנגד, מספר בדיקות מעבדה (כל 6-8 שבועות) אשר מעריכות (בצורה מדויקת למדיי) את היכולת שלנו כספורטאים ? ומעבר לכך, רלוונטית לענף הספורט בו אנו עוסקים ?
מהי רמת היעילות המכאנית שלנו ? (העברת הכוח והמהירות מהגוף לשטח / או/ו לאופניים) – מישהו שאל אתכם את השאלה הזאת בבואכם לעשות טסט ?כיצד אנחנו משפרים אותה בעזרת תוכנית האימונים ?
– מתוצאות המבחנים והטסטים השונים אנו צריכים להסיק, מהן הנקודות החלשות שלנו ומהן הנקודות החזקות שלנו. (מאמנים שימו לב – לפעמים ישנו הבדל בין מה שהספורטאי חושב שהוא צריך לשפר, לבין מה שהוא באמת צריך לשפר. שיפור של הספורטאי יתקיים כאשר מתקיימת קורלציה, בין מה מה שהמאמן חושב לבין מה שהספורטאי חושב – שם תתקיים התקדמות.
בדיקות מעבדה – מבחני מעבדה מסוגלים להעריך באופן מדויק ואמין את תפקודה של קבוצת שרירים ספציפית. המכשור המודרני והמשוכלל הנמצא במעבדות העוסקות בתחומי הכוח והביומכניקה מאפשר דיוק רב בבדיקה (ד”ר יואב מקל). כיום, קבוצות מחקר גדולות או מרכזי ספורט בינלאומיים מנסים לבנות, או לייצר מכשירי בדיקה מעבדתיים אשר ימחישו כמה שיותר, או יתקרבו כמה שיותר למה שנעשה בשטח. כך אנו מוצאים מכשירים ענקיים, אשר מצליחים לדמות רכיבה על אופניים בצורה הטבעית ביותר.
כיצד נקבע פרופיל חומצת חלב?
הפרופיל נקבע במעבדה במבדק מאמץ. מבדק המאמץ מתבצע על ארגומטר אשר מותאם לאופי הספורט של הספורטאי, לדוגמה, רץ ייבדק על מסילה נעה, רוכב אופניים ייבדק על ארגומטר או על אופניו, חותר קיאק ייבדק על סימולאטור חתירה וכו’ . מבדק המאמץ הנו מדורג, ממאמצים קלים עד למאמצים עצימים ביותר. במהלך הבדיקה נלקחות מהנבדק דגימות דם לצורך קביעת ריכוז חומצת החלב שבו וכן נמדד הדופק בסוף כל שלב. משך כל שלב הנו 4 דקות. דגימת הדם נלקחת לרוב מהאצבע או מתנוך האוזן. תוצאות המבדק יכולות לשמש כהתוויה לתכנון האימון כדי להשיג את מטרות האימון השונות. (מתוך אתר ווינגיט)
טסטים בשטח
“יתרונם הגדול של מבחני שדה היא ביכולתם לבדוק קבוצה גדולה של נבדקים בזמן קצר, ללא צורך באמצעים משוכללים. מנגד, על תוצאות אלו ניתן להשפיע גורמים חיצוניים כגון תנאי מזג אוויר. כיוון שקצב הפעילות וחלוקת הכוחות במבחני שדה נתונה לשיקולו של הנבחן, משתנים כמו מוטיווציה, טקטיקה וניסיון משפיעים רבות על ההישגים במבחנים הללו” (יואב מקל).
1. במידה ואנחנו מבצעים את הטסט בתוך מעבדה , אם כרוכבי אופנים (הרים/כביש/DH/BMX), טריאתלטים או אנשי ברזל. רצוי ומומלץ שיתקיימו הדברים הבאים : אינפורמציה מדויקת ורלוונטית לענף הספורט המדובר (טריינר אמין ומדויק).
2. בניית פרוטוקול בדיקה רלוונטי ומתאים לענף הספורט המדובר (ישנם הרבה פרוטוקולים טובים ומדויקים, אבל האם פרוטוקול X אשר מתאים לספורטאי Yיתאים גם לספורטאי Z (כנראה שלא). במילים אחרות, חשוב שפרוטוקול הבדיקה יהיה בנוי כך שיהיה כמעט וחופף לאופן שבו מתקיים הענף בו עוסק הספורטאי.
3. הבנת הנתונים של הבדיקה (ונוכחות המאמן במהלך הבדיקה) ובניית תוכנית אימונים בהתאם. הנתונים הסופיים צריכים בסופו של דבר לתת לנו תמונה מדויקת, מבחינה פיזיולוגית, מה מצבם של כל מרכיבי הכושר הגופני שלנו.
דוגמה לתוצאות מבדק שנעשה במעבדת PowerTraining בגינתון
רוכב במשקל 65 קילו ביצע טסט למשך 20 דקות והוציא 297 ואט.
הספק סף ואט לקילו = 4.57 ואט (חילקנו את הספק הסף למשקלו של הרוכב).
איזה נתונים חסרים לנו שיוכלו לעזור לנו ?
א אחוזי השומן של הרוכב (האם הוא יכול להוריד ממשקלו ולשפר את סף ההספק שלו ? כמובן, בהתאם למטרותיו ודרישותיו של הענף !)
ב. מה היה אופי המסלול עליו התבצע הטסט ? (עלייה, מישור, ירידה) במידה והבדיקה התבצעה במישור, סף חומצת החלב מדבר על הסף במישור, במידה ומדובר בעלייה – בהתאם (הכול בהתאם למטרות של הספורטאי).
ג. מה הסל”ד הממוצע בו התקיים המבחן ? סל”ד ממוצע יכול לתת אינדיקציה (מסוימת) על היעילות המכאנית של הרוכב: סל”ד נמוך מדי – ‘שימוש יתר בשרירים’ (ולא יעיל) – סל”ד גבוה מדי – שימוש יתר (ולא יעיל) במערכת הלב ריאה.
ד. צורה ואופי הדיווש, היעילות המכאנית יכולה להיבדק בזמן המבחן ע”י מאמן שהוסמך לכך וע”פ מנגנוני בדיקה של הטריינר עצמו, או ניתוח גרף הטסט שנעשה בשטח.
ה. טריינרים מיוחדים שנותנים ניתוח ברור לשיתופם של השרירים והאיזון שלהם במהלך המבחן – האם השרירים מאוזנים מספיק ?
