איזה תואר עשית ? איפה היית בצבא ? באיזה אוניברסיטה למדת ? כיצד מערכות החינוך ובכלל מערכות גדולות אחרות – בוחנות ומעריכות אותנו בהתאם לממוצע ?

פורסם – אוגוסט 2017 (אלעד פלטין)

כיצד אנחנו מפספסים כשרונות וכיצד אנחנו נותנים להם יותר מדי קרדיט ?

– אוגוסט 2017. מסתמך הרבה (אבל לא רק)  על ספרו של טוד רוס – The End Of Average

שאלות טיפשיות שהעולם הישן נהג וימשיך לשאול, כדי לנסות ולהמשיך להגן על חשיבה מקובעת ומרובעת, כנראה בשביל לנסות ולשמור “על העולם הישן”, מנסות מצד אחד להגן על עצמן – ומצד שני, נמצאות הרבה פעמים אנכרוניסטיות ונאלצות להמציא עצמן מחדש בכל יום, כמוהן כמונו, מנסות להילחם על כבודן האבוד.
20161005_164500 (1)

כיצד אנחנו בוחנים אנשים ? כיצד אנחנו קובעים האם הם מתאימים או שלא למקצוע ? מבחנים. פסיכומטרי ? מבחן IQ ומי שעובר את הממוצע טוב ממרבית האנשים שעשו את אותו המבחן. האם ציון פסיכומטרי אומר לנו באמת מהו האיכות האמיתית של הבן אדם ואם כן – איזו איכות ? האם ניתן לנבא במדויק האם אותו אדם יצליח ?

קב”א – קבוצת איכות. כאשר בוחנים מלש”ב (מיועד לשירות בטחון) בגיל 16, בבקו”ם. אחת השאלות הנשאלות על ידי המאבחנת – “כמה חדרים יש לך בבית ?” – “האם ההורים גרושים?” האם שאלות אלו מאבחנות היטב את איכותו האמיתית של המלש”ב והאם מכל אותם 100 אלף מרואיינים – כמה מאותן שאלות רלוונטיות למה שהם עומדים לעשות בשירותם הצבאי ?

קצת כבד לפתיח. בעולמי הצנוע כמאמן אופניים. עולמי צר כעולם נמלה. רק שבכל עולם צר של נמלה קטנה ככל שתיהיה, גם שם יש נמלות קטנות, בינוניות, גדולות וגדולות יותר, האומנם ?

כיצד אנחנו מודדים את עמיתנו למקצוע ? כיצד אנחנו מערכים אותו ?

על פי כמות התארים שרכש ? בתי הספר בהם למד ? אוניברסיטאות ? 

כל זה אומר או מסביר על איכותו כבן אדם ?

זה מסביר בצורה צרה מה זה עשה בעבר במסגרת פרק זמן מסוים.

האם יש קשר בין הצלחתו העתידית של אדם לבין סיום לימודים באוניברסיטה, כזאת או אחרת ? (אוניברסיטה נחשבת או מכללה קטנה ?)

זה מסביר על יכולותיו הלימודיות בצורה מסוימת, אך  דברים אלו לא מסבירים שום דבר על   

צורת החשיבה שלו. כי זאת למעשה תקבע באמת, יכולותיו של בן אדם.

    לפרטים ורישום

    סיפור שהיה באמת. שנה מעליי בבית הספר תיכון רמלה לוד (וחבר טוב החל מבה”ס יסודי) למד חבר שהיה מצטיין בריצות קצרות – 60 מטר (גם כשקיבל כרס בירה המשיך להפציץ בריצה זו).

    מעדיף לא לשחרר את שמו, בגלל שלא שאלתי לאישורו. כאשר אמר שהוא מעוניין להיות מ”כ בשל”ח (גיל 16) בבית הספר תיכון רמלה לוד שהוביל את התחום בזמנו (בזמן שאהבת הארץ, לא היו צמד מילים ריק מתוכן) אמרו לו שזה מיותר והרבה מעליו, אין סיכוי ! א’ הצליח והפך לאחד המ”כ החשובים במחזור. ואז הצבא התקרב וא’ רצה קורס טייס. – “אבל בגרות אין לך ! – אין סיכוי”. א’ התקבל, אך נזרק לאחר הסתבכות על רקע התעללות בטירונות (בזמן שחשבו עוד שחניכי קורס טייס צריכים לעשות “תחרות” למי יש “גדול יותר מול טירונות היחידות המיוחדות). א’ נשר אך התעקש לחזור שוב לקורס אחרי. הוא חזר אליו וסיים במגמת קרב על מטוס הסקייהוק ועד כשזה התיישן עשה הסבה למסוק יסעור. פרש מהצבא והחליט ללמוד רפואה – “אבל אין לך בגרות !” הוא השלים בגרות אך לא הצליח להתקבל לאוניברסיטאות בישראל. נרשם לאחת האוניברסיטאות בהונגריה (זה לא היה המחזור הראשון, אך נדמה שהיה ה 4-5 בזמנו, אז החלו סטודנטים ישראלים ללמוד בצורה מסודרת בחו”ל. א’ סיים שנתיים או שלוש בחו”ל ועשה הסבה עם קנס לימודים והמשיך ללמוד רפואה בישראל. היום הוא מנתח בתחום הכירורגיה. א’ היה נכס בנסיעות ארוכות לאילת וחזרה (בדרך ובחזרה מצלילות בסיני) . היתה לו ראייה של נץ (תרתי משמע…). במקום רדאר היינו שמים אותו לנהוג או שיישב ליד הנהג. במהירויות של 120-130, לא דאגנו, כי א’ כטייס קרב היה יכול לזהה מטוס אויב בודד על שמיים כחולים ממרחק של 10 ק”מ (כשרון אמיתי).

    א’ הוא דוגמה נהדרת לשבירת המוסכמות, לניצחון האינדיבידואל על המערכת. למי שכל חייו אמרה לו המערכת – אין סיכוי – הוא ניצח. (אגב, סיפרתי זאת לאחד הקליינטים אצלינו, אורטופד בכיר בעצמו  שעצר אותי באמצע הסיפור ואמר שזה סיפור חייו כמעט באופן זהה).



    קטע פרסומי

    במרכז POWERWATTS אנחנו נוגעים בשתי צורות בעיקרון האישי, או האינידיוידואליות. הראשונה – אימוני POWERWATT עצמם. נכון, כולם עושים אימון זהה, אז מה בדיוק אישי ? המשוב מהמאמן ומהתוכנה, ישנם כל מיני תרגילים וכל אחד מבצע אותם אחרת. התוכנה נותנת משוב וציונים בזמן האימון ולאחריו. הספורטאי נבחן ביחס לעצמו וביחס להצלחותיו מול שאר הספורטאים באימון. נכון, כדי לעלות רמה ולעבוד רק ואך ורק על הנקודות החלשות של הספורטאי, אנחנו צריכים לקיים אימון POWERWATTS אישי, בו נבחר אימונים ספציפיים שיקדמו בצורה הטובה ביותר את הספורטאי (בדר”כ יהיו אלה האימונים הקשים ביותר). לקריאה נוספת בנושא כאן

    אבחון FMS – זו הדרך השנייה להערכת ספורטאי מבחינה תנועתית ומציאת נקודות תורפה מבחינת גמישות, כוח וסוגים שונים של יציבות ותנועתיות. בצורת האבחון הזאת נמצא את החלקים הפחות טובים של הספורטאי (LIMITATION) ונבנה לו בנק אימונים אישי (מעבר לאימוני כוח באופן כללי וספציפי). לקריאה נוספת בנושא כאן



    תוצאת תמונה עבור ‪the end of average todd rose‬‏

    ב 2010 נפגשתי לראשונה עם פאולו סלדנה במחנה אימונים בישראל. כשאמרו לי שהוא “גם” מאמן אופניים. חשבתי לעצמי – “אוף, הנה עוד אחד, מאמן נערים, מסטרס, מה הוא עוד יוכל ללמד אותי ?” בשלב הזה עדיין לא הבנתי שמדובר באחד מגאוני תורת האימון בעולם. הכנו לאותה קבוצת רכיבת מסטרס קנדית (2010) שהובלה על ידי סילואן אדמס מחנה אימונים שיצא מעכו לחרמון (יום קשה 1) ומשם במשך יומיים נוספים עד ירושלים. פאולו אהב את משחקי האימון שעשינו (ואפילו העתיק אותם לקנדה), הוא שוחח איתי רבות במהלך מחנה האימון ולמדתי ממנו לא מעט. בסיום המחנה הוא הזמין אותי לקנדה  לנהל את קבוצת ספיידרטק ז”ל (2009-2013). דבר שלא צלח בסופו של דבר, רק שבזכות הכישלון, זכיתי להכיר את שיטת POWERWATTS. במהלך אותם חודשים לא נדרשתי להציג תעודות הסמכה, תארים וכדומה.

      לפרטים ורישום

      טעויות קרדינליות של מאמנים צעירים או מערכות ספורט המעריכות (יותר מדי) כישרון (=ניצחון)…. המטרה בחיים היא לא לנצח. המטרה בחיים היא לגדול ולשתף. “כאשר אתה מביט לאחור בכל מה שעשית בחיים, תקבל סיפוק גדול הרבה יותר מההנאה שגרמת לאנשים אחרים, מאשר הפעמים שהצלחת לגבור עליהם ולהביס אותם” (הרולד קושניר)

      תוצאת תמונה עבור ‪the purpose in life is not to win‬‏

      מאמנים צעירים בספורט, נוטים להעריך ספורטאים צעירים, יותר מדי ע”פ הכישרון שלהם ופחות על פי תכונות אחרות שלא קשורות לכישרון, כמו אופי וצורת חשיבה. כך שבזמן שמתרכזים אך ורק בניצחון, שוכחים ללמד ולהשאיר משהו חשוב יותר מאחור (מסורת ?). כאשר לא משאירים דבר מלבד ניצחון, ערכו יורד מטה, בעיקר כשהזמן חולף והפרספקטיבה גודלת. על כך ננסה להסביר יותר בחלק השני והשלישי של המאמר – לינק למאמר השני >>כאן<<<

      (סבלנות, במידה ורוצים לקרוא אותו קודם – הירשמו ברשימת הדיוור- מטה ואנחנו מבטיחים לכם זכות ראשונים)

      אהבתם את המאמר ? מוזמנים לשתף או לשלוח אותו הלאה



      קטע פרסומי

      במרכז POWERWATTS אנחנו נוגעים בשתי צורות בעיקרון האישי, או האינידיוידואליות. הראשונה – אימוני POWERWATT עצמם. נכון, כולם עושים אימון זהה, אז מה בדיוק אישי ? המשוב מהמאמן ומהתוכנה, ישנם כל מיני תרגילים וכל אחד מבצע אותם אחרת. התוכנה נותנת משוב וציונים בזמן האימון ולאחריו. הספורטאי נבחן ביחס לעצמו וביחס להצלחותיו מול שאר הספורטאים באימון. נכון, כדי לעלות רמה ולעבוד רק ואך ורק על הנקודות החלשות של הספורטאי, אנחנו צריכים לקיים אימון POWERWATTS אישי, בו נבחר אימונים ספציפיים שיקדמו בצורה הטובה ביותר את הספורטאי (בדר”כ יהיו אלה האימונים הקשים ביותר). לקריאה נוספת בנושא כאן

      אבחון FMS – זו הדרך השנייה להערכת ספורטאי מבחינה תנועתית ומציאת נקודות תורפה מבחינת גמישות, כוח וסוגים שונים של יציבות ותנועתיות. בצורת האבחון הזאת נמצא את החלקים הפחות טובים של

      הספורטאי (LIMITATION) ונבנה לו בנק אימונים אישי (מעבר לאימוני כוח באופן כללי וספציפי). לקריאה נוספת בנושא כאן

      לחלק השני של המאמר