צעירות 2

7 שנים אחרי הצלחתי לפרסם כתבת שער במוסף  “סופשבוע” במעריב אודות הטיול אופניים בדרום אמריקה. הרבה מאוד בזכות עופר שלח, אז כתב מעריב ושכן של הוריי. ונראה שהפרסום היה יותר בזכות תוכן הסיפור (הבלתי רגיל)  ללא קשר לרמת הכתיבה.

חצי שנה אחרי כשדיברתי שוב עם עופר שלח, ביקשתי אמרתי לו שיש לי עוד ‘חומר’ לפרסום. שיכול להכנס למוסף הנחשב (בזמנו היו שלושה עיתונים נחשבים > ידיעות אחרונות, מעריב והעיתון של השחור לבן של “הסמאלנים”). “זה יהיה לא פחות מעניין מהחומר של יאיר לפיד” זרקתי לו “בצניעות”. או משהו בסיגנון. כמה יהירות היתה שם בגיל 25. גיל בו  עדיין חושבים שאם נרים את הקול ניהיה צודקים. אם עשינו איזה משהו אחד יפה, כל הדברים גם שנעסוק בהם יהיו יצירות פאר.

צעירות.
גם מאוד תלוי מי מעיר לנו, מי מפרגן לנו ? אימא ? אבא ? חברים טובים ? או שוק הג’ונגל האמיתי שם בחוץ ?

“ההצלחה היא מורה גרועה. היא מפתה אנשים חכמים לחשוב שהם לא יכולים להפסיד.” – ביל גייטס

כמאמן פגשתי לא מעט ספורטאים צעירים וזה לא תמיד קשור לגיל כרונולוגי. מופתע לגלות כל פעם מחדש את הפער בין מה שמבטיחים לי למה שמצליחים לקיים. וכגודל הפער כך גודל האכזבה.

כשסורבתי ע”י עופר שלח  לפני עשרים שנה לפרסם חומר נוסף, חשבתי ש’הוא לא נחמד’. נחמד. גננת צריכה להיות נחמדה. אבא ואמא גם, וגם לא תמיד. איש מקצוע…לא צריך להיות נחמד. הוא בהחלט לא צריך לנצל את מעמדו ולהיות ההיפך מנחמד, אבל כדי להתקדם צריך הרבה פעמים לדעת לתת (ולקבל) ביקורת.

 

“אתה לא נחמד” – כשאני שומע זאת אני יודע שבדר”כ אני מתמודד עם מטרות של חובבן. ואני צריך לתת סוג של תשומת לב חברית, בהתאם.
במידה ואתם ספורטאים שמכוונים גבוה תיזהרו מהאימרות הבאות > “זה לא נורא” – “העיקר שהתאמצת” – “המאמץ זה דבר חשוב בתחרות” -“סיימת את המסלול. כל הכבוד”.

איך אפשר לתאר כישלון בצורה חיובית אך עדיין לשמור על רמה גבוהה ?  פשוט מאוד – “היתה תחרות @#$. עכשיו צריך להתאושש, לשאול ולברר מה היה טוב ומה היה  #$% ולחזור להתאמן טוב יותר”. תחרות @#$ – מותר, בעיקר כשזה קורה מהסיבות “הנכונות”.

הסמטה שמנציחה את האמירה האומללה של גולדה מאיר, וכזהו רחוב ‘הפנתרים השחורים’.

תהליך של התבגרות

בכל מקום יש תהליך של התבגרות. לפעמים לומדים ולפעמים לא. פרישה היא גם סוג של התבגרות – “זה לא מתאים לי יותר”.

בספורט, ככל שהקריטריונים ברורים יותר והענף מבוסס על תוצאה אמפירית ברורה של הישגים (פחות על ניקוד) תהליך ההתקדמות בין שלב לשלב והדרך למטרה ברורה יותר. או בצורה אחרת, ככל שהמסגרת בה נמצאים מקצועית יותר אבחון רמת הספורטאי נעשית בצורה מדוייקת יותר על סמך קריטריונים גלויים.

 

בנוגע לכתיבה ופרסום, אני גאה ושמח לראות כתבי שטח שעבדו בעיתונים של ערי מודיעין והסביבה, להם הייתי שולח תוצאות וכתבות אודות קבוצת מומנטום (2003-2010) והיום, נמצאים בקו הראשון של מהדורות החדשות. ב 2010 עזר לי רבות בחור צעיר (35) ראש מחלקת חינוך בעיר לוד, לקידום פרוייקט קבוצת אופניים בעיר. מי שהיום מכהן כראש העיר – מר יאיר רביבו (שנתיים מתחתיי בבה”ס תיכון רמלה לוד ז”ל).

ויש את אלה שלא רוצים להתבגר – להתפתח

למרות שיש להם כשרון אדיר בידיים / רגליים ותוצאות מדהימות ברמות הגבוהות בעולם, הם אינם מצליחים לטפס ל TOP העולמי או לממש את הפוטנציאל האמיתי שלהם, לעומת האלה שלידם, לפעמים עם פחות כשרון מהם. כי בג’ונגל האמיתי לא מספיק להיות הכי חזק, הכי מהיר, או “הכי טוב”. צריך לדעת איך להתנהל נכון. מול עומס גבוה יותר, מטרות קבוצה שלא תמיד מסתדרות  עם מטרות אישיות, לחץ מנטאלי ועוד ועוד

באופניים – מה זה משנה אם אתה 6 ואט לקילו, כל עוד אתה יורד ירידות בקצב של משאית סמיטרילר, או פשוט לא יודע לשבת בפלטון של 50 קמ”ש. ה6 ואט לקילו שלך לתוך עלייה יהיו שווים בקושי 4.75 מרוב עייפות וחוסר ריכוז (ויש יותר מסיפור אמיתי אחד כזה בעולם הרכיבה המקצועני). ויש סיפורים אמיתיים כאלה של רוכבים שהיו במצב הזה ועשו את השינוי ל TOP העולמי (מייקל וודס).

לסיכום

אתם צעירים, בתחילה, באמצע, לקראת סוף הדרך ? היו שם הרבה לפניכם, בדרך דומה, אחרת. תבחרו טוב את אלה שרוצים או מוכנים לעזור לכם. תחשבו היטב לפני שאתם מבקשים עזרה. המטרה צריכה להיות ברורה והדרך לא פחות. כי כאשר יגיעו הכישלונות והם יגיעו בצרורות, תוכלו להתמודד איתם בצורה בריאה ומושכלת, כדי להיות טובים יותר בהמשך. והפעם לא חשוב לאיזה רמה אתם מכוונים, אם זה לרדת במשקל, להתחיל להתחרות, או להיות אלוף עולם.

לקריאה נוספת :
פעם ראשונה מחובר לפדלים בלי קליטים. פייקניוז וניירות קופי בדרום אמריקה

שוב השקר הזה – שקרים גדולים וקטנים, מומלץ ובריא מכולם להמנע.

נתיב הרוכב ? נתיב המאמן ?

Evaluation Test – Part 2 – למה בכלל צריך קריטריונים ומה הקשר שלהם לטסטים ?